טלי אנגור חוות דעת, ראיון ועדויות הורים
הרוקחת והכימאית טלי אנגור בראיון פתוח בתוכניתו של ד"ר שרון בר ניב
ואכן זו התחלה ביום שטוף שמש ונפלא ועימנו באולפן, טלי אנגור, נשואה, אימא לשניים. מדריכת כושר קרבי בעברה בצבא, בוגרת אוניברסיטת בר-אילן במסלול של כימיה תרופתית. טלי אנגור (משרד הבריאות רוקחת מורשה), בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים ועוד המון המון תארים, אבל בעיקר המציאה ופיתחה שיטה פורצת דרך לטיפול בהפחתת תסמיני אוטיזם.
טלי אנגור: עד לפני מספר שנים כמעט ולא הכרתי את נושא האוטיזם
ד"ר בר ניב: אז קודם כל, אמרתי הכל ? פחות או יותר? -קודם כל, נעים מאוד. -נעים מאוד. מה שלומך טלי? -ברוך השם. ממש כיף להיות פה. -יופי. אנחנו ממש נתחיל מההתחלה כמו ששלמה ארצי ציין בשם, בשיר שלו ובאמת נתחיל מההתחלה, איפה נולדת? איפה גדלת? איפה התחנכת? ככה תשתפי אותנו במסלול שעברת. בשמחה.
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: אני גדלתי בלוד למשפחה מאוד חמה. אבא, אימא מדהימים ושלושה אחים, יש לי אחות קטנה ממני ואח קטן ממני. אני מאוד קשורה למשפחה אבל בעיקר לאימא שלי, היא קראה לי ניקול. -את סיימת את תיכון לוד בהצלחה -תיכון רמלה-לוד. רמלה- לוד, בהצלחה רבה מאוד מה שהוביל אותך בהמשך להגיע לאקדמיה ולפני כן היית מדריכת כושר קרבי בצה"ל. איך כל זה מתחבר לתחום המדעים? כי איך שאומרים, נפש בריאה בגוף בריא. בדיוק! זה האני מאמין שלי. אני חושבת שבלי שום קשר לאהבה שלי למדע ועצם זה שאני שוחרת מדע, חשוב לא פחות להתאמן ולבצע כושר. זה הציפרלקס של הטבע, לפי דעתי. הרצון שלי לתרום למדינה, האהבה העזה שלי למדינת ישראל שתמיד קיימת, היא בעצם זו שהביאה לי את הרצון לתרום ככל יכולתי ובתקופה שלי היו שתי אופציות - או מדריכת חי"ר, נשק זה לא התחום שלי או מדריכת כושר קרבי, ולשם כך עבדתי קשה מאוד כדי להתקבל.
ועד היום את עוסקת, אני מבין ב... -נכון? בספורט, בכושר ואת
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: -היום, להנאתי בלבד. -להנאתך. ואת אפילו בזמן לימודייך האקדמיים באוניברסיטת בר-אילן למדת במקביל במכון וינגייט -מסלול של מדריכת ספינינג -נכון. -ומדריכה
לנשים בהריון ואף לידה. -מדריכת אירובי לנשים בהריון ולידה. הייתי חייבת לממן את הלימודים שלי שהם מאוד יקרים אז בימים הייתי לומדת באוניברסיטה, ובערבים אני הייתי מדריכה. אני הייתי חייבת לעבוד כדי לממן את הלימודים וכך בעצם שילבתי ביניהם.
ד"ר בר ניב: תספרי לי - איך הגעת ללמוד במסלול של כימיה תרופתית באוניברסיטת בר-אילן? מה גרם לך לרצות במסלול הזה? מה הוביל אותך לשם
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: אני גדלתי בלוד למשפחה מאוד חמה. אבא, אימא מדהימים ושלושה אחים, יש לי אחות קטנה ממני ואח קטן ממני. אני מאוד קשורה למשפחה אבל בעיקר לאימא שלי, היא קראה לי ניקול. -את סיימת את תיכון לוד בהצלחה -תיכון רמלה-לוד. רמלה- לוד, בהצלחה רבה מאוד מה שהוביל אותך בהמשך להגיע לאקדמיה ולפני כן היית מדריכת כושר קרבי בצה"ל. איך כל זה מתחבר לתחום המדעים? כי איך שאומרים, נפש בריאה בגוף בריא. בדיוק! זה האני מאמין שלי. אני חושבת שבלי שום קשר לאהבה שלי למדע ועצם זה שאני שוחרת מדע, חשוב לא פחות להתאמן ולבצע כושר. זה הציפרלקס של הטבע, לפי דעתי. הרצון שלי לתרום למדינה, האהבה העזה שלי למדינת ישראל שתמיד קיימת, היא בעצם זו שהביאה לי את הרצון לתרום ככל יכולתי ובתקופה שלי היו שתי אופציות - או מדריכת חי"ר, נשק זה לא התחום שלי או מדריכת כושר קרבי, ולשם כך עבדתי קשה מאוד כדי להתקבל.
ועד היום את עוסקת, אני מבין ב... -נכון? בספורט, בכושר ואת
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: -היום, להנאתי בלבד. -להנאתך. ואת אפילו בזמן לימודייך האקדמיים באוניברסיטת בר-אילן למדת במקביל במכון וינגייט -מסלול של מדריכת ספינינג -נכון. -ומדריכה
לנשים בהריון ואף לידה. -מדריכת אירובי לנשים בהריון ולידה. הייתי חייבת לממן את הלימודים שלי שהם מאוד יקרים אז בימים הייתי לומדת באוניברסיטה, ובערבים אני הייתי מדריכה. אני הייתי חייבת לעבוד כדי לממן את הלימודים וכך בעצם שילבתי ביניהם.
ד"ר בר ניב: תספרי לי - איך הגעת ללמוד במסלול של כימיה תרופתית באוניברסיטת בר-אילן? מה גרם לך לרצות במסלול הזה? מה הוביל אותך לשם
למדתי רוקחות בעקבות סיפור אישי
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: אוקיי, אז זה נבע בעצם מסיפור אישי מאוד כואב. אני תמיד הייתי קשורה לסבא שלי, -זכרונו לברכה, הייתי "ילדה של סבא" -כן. שתמיד ידעה לפנק ולהעניק והייתי מאוד קשורה אליו, ולצערי, בשנות ה-20 לחיי הוא נפטר מסיבוכי סוכרת. זה הותיר אותי חסרת אונים ומאוד מבולבלת, לא הצלחתי להבין אם אני הייתי יכולה לעזור לו, או אם היו לי את הכלים וזה בעצם מה שמשך אותי ללמוד כימיה תרופתית ורוקחות, כי פשוט רציתי לשמור על בני משפחתי האחרים, אבי ואימי, הם גם חולי סוכרת ופחדתי שגם להם ייגרמו סיבוכי סוכרת, אז אמרתי אוקיי, אני אלך ואני אלמד רוקחות ויהיה לי את הכלים לייעץ להם על הטיפול התרופתי הנכון, -או לראות שהם מקבלים את הטיפול התרופתי הנכון. -כן. ומעצם זה שאני גם מאוד אוהבת כימיה, רוקחות, מדע, זה מאוד מדבר אליי אז זה היה הצעד הכי טבעי להמשיך את הלימודים האלה
ד"ר בר ניב: ובאיזשהו מקום בחיים הפרטיים שלך , החיבור בין מה שלמדת לצורך האישי, עם הבת שאובחנה על הרצף האוטיסטי, חיבר אותך לפתח איזושהי שיטה ייחודית שלך, פורצת דרך, לדברייך, של טיפול בהפחתת תסמיני אוטיזם עד כדי כך שאת בתך הצלחת ממש, אני אומר "לגמול" מלהיות על הרצף האוטיסטי. היא יצאה מהרצף האוטיסטי ,
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: הבת שלי, ברוך השם! היא הייתה. תספרי לנו, את יודעת , מה היה בהתחלה? איך אבחנתם שהילדה בכלל היא על הרצף האוטיסטי? טוב. אז קודם כל, חשוב לי לציין -שאגם שלי נולדה בריאה לחלוטין. -כן. היא התפתחה לפי האחוזונים הגבוהים של טיפת חלב, ורכשה את כל אבני הדרך בזמן, הלכה בזמן, דיברה בזמן, הצביעה, קשר עין מצוין. הכל תפקד ממש כהלכה.ואז התחיל תהליך הידרדרות מאוד קיצוני. בגיל שנה ושבעה חודשים אגם החלה לאבד קשר עין, קשר לסביבה, היא הפסיקה להתייחס לאחותה, לאבא שלה. זה גם התבטא באכילה סלקטיבית שמילדה שאוכלת הכל בצורה הכי בריאה, הכל כולל הכל, היא התחילה לתעדף פחמימות פשוטות פסטה, ביסקוויטים, ובשלבים יותר מתקדמים, לצערי, היא התחילה לאכול נייר טואלט וזה כבר היה השיא. הבנו שמשהו פה ממש ממש לא בסדר. ההתנתקות שלה , היא הפסיקה לדבר לגמרי, היא עוד הייתה מדברת מספר מילים וזה נגמר. הילדה פשוט יום אחד הפסיקה לדבר וזה מה שגרם לנו להבין שחייבים לבדוק את העניין. אז לקחתי אותה לאבחון אצל אחת מהנוירולוגיות הטובות ביותר, פרופסור אביבה פתאל ו... לא היה לי סבלנות לחכות לכל התהליך הארוך והמייגע של התפתחות הילד , אני גם בעצמי, האופי שלי הוא כזה שאני חסרת סבלנות אז רציתי כאן ועכשיו ולקחתי אותה לנוירולוגית שאמרה לי תוך זמן מסוים של אבחון: "תשמעי, הילדה שלך על הרצף האוטיסטי, תפקוד נמוך, תוציאי אותה מהגן, תוציאי אותה מהמסגרות הקיימות ותתני לה את מה שהיא צריכה וזהו, ותלמדי להתמודד, לחיות עם תסכול", כאילו... וואו! כל פעם כשאני אומרת את זה , זה ככה לקחת נשימה, זה היה רגע מאוד קשה. זה היה רגע שזהו, שהשמיים נפלו עליי. את ידעת, לפני שקיבלת את תוצאות האבחון שיש סיכוי סביר של הרצף האוטיסטי, או שהופתעת לחלוטין? או שאולי קיווית שלא זאת תהיה התוצאה. משהו לא היה בסדר עם הבת שלי וזה היה ברור לי. אני גם הלכתי מתוך מטרה לראות האם זה זה, אבל להורה לילד על הרצף, כשאומרים לו את זה, שלב ההגדרה, לשים את ה-"טייטל"- זה משהו מאוד קשה! זה מאוד קשה. אני השמיים נפלו עליי. אני שלושה ימים לא הפסקתי לבכות, לא יצאתי מהחדר. זה להודות בזה שיש לילד שלך בעיה ובעיה שהיא לא ניתנת לפתרון, אוקיי? זה המקובל, זה המקובל. מה גם, שכאילו אני קיבלתי כל מיני משפטים קשים כמו: טלי אנגור "את עומדת לשלם מחיר", "התביעות מהורים על הרצף הן קשות", "תלמדי לחיות עם תסכול", "אל תנסי להביא עוד ילדים לעולם כי הם יצאו ככה", ודווקא כן רציתי, רציתי מאוד ילד שלישי. בעלי ואני רצינו עוד אחד וזה קטע לנו את כל התוכניות, זה גם הביא אותך למקום מאוד מתסכל, מאוד נמוך, אין מה לעשות. המצב של הילדה שלי המשיך והמשיך להידרדר, היא נכנסה לתוך בועה שלמה משל עצמה, וזה מקום שבו אתה חייב לעשות משהו, אתה חייב! ניסיתי כל מיני טיפולים התנהגותיים אבל היה צריך משהו מעבר, היה צריך גם להבין משהו פה קורה וזה בעצם מה שכאילו גרם לי להתעורר ולהבין שעצם זה שהילדה שלי אוכלת כבר תקופה מאוד ארוכה פחמימות פשוטות, אוכל שאינו אכיל, אז בטוח יש כאן איזשהם חוסרים תזונתיים. זה היה מהלך החשיבה שלי. ואולי בעקבות אותם חוסרים תזונתיים שהם כל כך חשובים להתפתחות הגוף והנפש, אולי זה משפיע על ההתנהגות שלה. וגם, זה שהיא אוכלת לי את הנייר טואלט, זה בעצם לימד אותי על תסמונת פיקה, זאת אומרת הלכתי וחיפשתי מחסור בברזל ומחסור באבץ ותאי דם אדומים, כדי לראות את אותו מחסור שבעצם גורם לה לעשות את מה שהיא עושה, היא אוכלת אוכל שאינו אכיל. ואז, הלכתי וביצעתי המון בדיקות , חלק בדיקות קופה ספירת דם כללית , מה שהקופה נתנה לי. חלק בדיקות מקיפות שבכלל לא נמצאות בארץ, -מגיעות היישר מ... מוטסות לחו"ל, -כן. קיבלתי תמונה מזעזעת שזו הייתה כמעט נקודת שבירה שנייה שלי, ראיתי כל כך הרבה חוסרים תזונתיים, כל כך הרבה בעיות מטבוליות, כל כך הרבה מפגעי ספיגה ואמרתי לעצמי שאם אני לא לוקחת את עצמי בידיים ומנסה לעזור לילדה, אז זהו! היא אבודה, היא אבודה, אין מי שיעזור לה.
ד"ר בר ניב: ובאיזשהו מקום בחיים הפרטיים שלך , החיבור בין מה שלמדת לצורך האישי, עם הבת שאובחנה על הרצף האוטיסטי, חיבר אותך לפתח איזושהי שיטה ייחודית שלך, פורצת דרך, לדברייך, של טיפול בהפחתת תסמיני אוטיזם עד כדי כך שאת בתך הצלחת ממש, אני אומר "לגמול" מלהיות על הרצף האוטיסטי. היא יצאה מהרצף האוטיסטי ,
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: הבת שלי, ברוך השם! היא הייתה. תספרי לנו, את יודעת , מה היה בהתחלה? איך אבחנתם שהילדה בכלל היא על הרצף האוטיסטי? טוב. אז קודם כל, חשוב לי לציין -שאגם שלי נולדה בריאה לחלוטין. -כן. היא התפתחה לפי האחוזונים הגבוהים של טיפת חלב, ורכשה את כל אבני הדרך בזמן, הלכה בזמן, דיברה בזמן, הצביעה, קשר עין מצוין. הכל תפקד ממש כהלכה.ואז התחיל תהליך הידרדרות מאוד קיצוני. בגיל שנה ושבעה חודשים אגם החלה לאבד קשר עין, קשר לסביבה, היא הפסיקה להתייחס לאחותה, לאבא שלה. זה גם התבטא באכילה סלקטיבית שמילדה שאוכלת הכל בצורה הכי בריאה, הכל כולל הכל, היא התחילה לתעדף פחמימות פשוטות פסטה, ביסקוויטים, ובשלבים יותר מתקדמים, לצערי, היא התחילה לאכול נייר טואלט וזה כבר היה השיא. הבנו שמשהו פה ממש ממש לא בסדר. ההתנתקות שלה , היא הפסיקה לדבר לגמרי, היא עוד הייתה מדברת מספר מילים וזה נגמר. הילדה פשוט יום אחד הפסיקה לדבר וזה מה שגרם לנו להבין שחייבים לבדוק את העניין. אז לקחתי אותה לאבחון אצל אחת מהנוירולוגיות הטובות ביותר, פרופסור אביבה פתאל ו... לא היה לי סבלנות לחכות לכל התהליך הארוך והמייגע של התפתחות הילד , אני גם בעצמי, האופי שלי הוא כזה שאני חסרת סבלנות אז רציתי כאן ועכשיו ולקחתי אותה לנוירולוגית שאמרה לי תוך זמן מסוים של אבחון: "תשמעי, הילדה שלך על הרצף האוטיסטי, תפקוד נמוך, תוציאי אותה מהגן, תוציאי אותה מהמסגרות הקיימות ותתני לה את מה שהיא צריכה וזהו, ותלמדי להתמודד, לחיות עם תסכול", כאילו... וואו! כל פעם כשאני אומרת את זה , זה ככה לקחת נשימה, זה היה רגע מאוד קשה. זה היה רגע שזהו, שהשמיים נפלו עליי. את ידעת, לפני שקיבלת את תוצאות האבחון שיש סיכוי סביר של הרצף האוטיסטי, או שהופתעת לחלוטין? או שאולי קיווית שלא זאת תהיה התוצאה. משהו לא היה בסדר עם הבת שלי וזה היה ברור לי. אני גם הלכתי מתוך מטרה לראות האם זה זה, אבל להורה לילד על הרצף, כשאומרים לו את זה, שלב ההגדרה, לשים את ה-"טייטל"- זה משהו מאוד קשה! זה מאוד קשה. אני השמיים נפלו עליי. אני שלושה ימים לא הפסקתי לבכות, לא יצאתי מהחדר. זה להודות בזה שיש לילד שלך בעיה ובעיה שהיא לא ניתנת לפתרון, אוקיי? זה המקובל, זה המקובל. מה גם, שכאילו אני קיבלתי כל מיני משפטים קשים כמו: טלי אנגור "את עומדת לשלם מחיר", "התביעות מהורים על הרצף הן קשות", "תלמדי לחיות עם תסכול", "אל תנסי להביא עוד ילדים לעולם כי הם יצאו ככה", ודווקא כן רציתי, רציתי מאוד ילד שלישי. בעלי ואני רצינו עוד אחד וזה קטע לנו את כל התוכניות, זה גם הביא אותך למקום מאוד מתסכל, מאוד נמוך, אין מה לעשות. המצב של הילדה שלי המשיך והמשיך להידרדר, היא נכנסה לתוך בועה שלמה משל עצמה, וזה מקום שבו אתה חייב לעשות משהו, אתה חייב! ניסיתי כל מיני טיפולים התנהגותיים אבל היה צריך משהו מעבר, היה צריך גם להבין משהו פה קורה וזה בעצם מה שכאילו גרם לי להתעורר ולהבין שעצם זה שהילדה שלי אוכלת כבר תקופה מאוד ארוכה פחמימות פשוטות, אוכל שאינו אכיל, אז בטוח יש כאן איזשהם חוסרים תזונתיים. זה היה מהלך החשיבה שלי. ואולי בעקבות אותם חוסרים תזונתיים שהם כל כך חשובים להתפתחות הגוף והנפש, אולי זה משפיע על ההתנהגות שלה. וגם, זה שהיא אוכלת לי את הנייר טואלט, זה בעצם לימד אותי על תסמונת פיקה, זאת אומרת הלכתי וחיפשתי מחסור בברזל ומחסור באבץ ותאי דם אדומים, כדי לראות את אותו מחסור שבעצם גורם לה לעשות את מה שהיא עושה, היא אוכלת אוכל שאינו אכיל. ואז, הלכתי וביצעתי המון בדיקות , חלק בדיקות קופה ספירת דם כללית , מה שהקופה נתנה לי. חלק בדיקות מקיפות שבכלל לא נמצאות בארץ, -מגיעות היישר מ... מוטסות לחו"ל, -כן. קיבלתי תמונה מזעזעת שזו הייתה כמעט נקודת שבירה שנייה שלי, ראיתי כל כך הרבה חוסרים תזונתיים, כל כך הרבה בעיות מטבוליות, כל כך הרבה מפגעי ספיגה ואמרתי לעצמי שאם אני לא לוקחת את עצמי בידיים ומנסה לעזור לילדה, אז זהו! היא אבודה, היא אבודה, אין מי שיעזור לה.
תחילתו של השינוי
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: אז אספתי את עצמי בפעם השנייה ואמרתי: "הפעם אני לא מוותרת!", אני מכינה לה פרוטוקול לפי הבעיות המטבוליות שראיתי, לפי החוסרים התזונתיים הכל כך רבים שהיו לה ואמרתי: "טוב, בוא נראה, יותר גרוע ממה שיש כרגע לא יכול להיות, בוא ננסה. נראה". באמת שלא ידעתי מה טומן בחובו יום. אני לא נביאה, לא מגדת עתידות, לא יודעת מה יהיה, אבל ידעתי שהיא צריכה לקבל את הדברים האלה. ידעתי גם לעשות את השילובים הנכונים, את האינטראקציות הנכונות, זה אחת המומחיות שלי כן. אני יודעת לעשות שילובים סנירגיסטיים בין תוספי תזונה כך שאחד יכול להעצים את השני. ידעתי להימנע מקונטרה אינדיקציות, תוספים שעלולים לבטל אחד את השני. ידעתי את המינונים הנכונים ובאמת אחרי זמן מאוד קצר, מספר חודשים, הילדה שלי חוזרת לעצמה, הקשר עין חוזר, היא חוזרת לחייך אליי, היא חוזרת לדבר -באמצעות תוספי מזון שנתת לה. -כן, שהם לא סתם תוספי תזונה שהם נמצאים בבית מרקחת, אלא הנגזרות הפעילות שלהם, שזה מאוד חשוב. והימנעות ממוצרי מזון אחרים שלא תואמים את הטבלה הטיפולית. כן, במשך החמישה חודשים של הפרוטוקול שהכנתי לה התוצאות היו יותר ממדהימות! הילדה שלי חוזרת אליי, זה היה כל כך מרגש! היא חוזרת לשחק עם אחותה, סוף סוף, אגם שלי כאילו, הניצוץ בעיניים חזר. ואז הרגשתי שהיא... יש מצב שאולי היא לא על הרצף, וככה זה הרגיש לי אבל אני לא נוירולוגית ולא פסיכיאטרית.
ד"ר בר ניב: באיזה גיל זה קרה אגב, שהצלחת "לגמול" אותה, אני אומר במרכאות שוב פעם , מהרצף האוטיסטי? -שנתיים ומספר חודשים.
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: כן. היא אובחנה בגיל שנתיים בערך? -היא אובחנה קצת לפני גיל שנתיים, -כן. -בגיל שנתיים ומספר חודשים לקחתי אותה לאבחון נוסף. -כן. הפעם, לפאנל שלם של מומחים. לא רציתי רק נוירולוגית אחת, רציתי פאנל שלם של מומחים -שיגידו לי מה קורה עם הבת שלי . -כן. רציתי שיהיה שם נוירולוגים ופסיכיאטרים שזה מה שנקרא, יהיה ללא עוררין. ובהסכמה של פה אחד, כל אותם מומחים אמרו לי חד משמעית, הילדה אינה עוד על הרצף האוטיסטי. זה היה רגע מכונן. זה היה רגע של יציאה אל האור, אז אני מציע שאנחנו נצא להפסקה קצרה עם השיר של יזהר כהן - "אל האור," ונשוב מייד לשיחה המאוד מעניינת איתך. אז אתם מוזמנים להישאר כאן, על רדיו קול הכנרת
ד"ר בר ניב: ועימנו באולפן טלי אנגור. היא מומחית לטיפול באוטיזם בשיטה מאוד ייחודית שהיא המציאה, שיטה פורצת דרך. אז טלי, בואי נסגור רק את המעגל של השיחה לפני השיר, את הצלחת "לגמול ," שוב פעם אני אומר במרכאות, את בתך מהרצף האוטיסטי. מה מצבה כיום? בת כמה היא?
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: -כן. רק לפני זה חשוב לי מאוד לציין שבתור אישה מאמינה -כן. כשאגם שלי קיבלה את האבחנה שהיא אינה עוד על הרצף האוטיסטי, אז אני הודיתי לקדוש ברוך הוא, אמרתי אלף פעם תודה על הנס, שבעצם זה נס, זה לא פחות מנס כל העניין הזה. ותודה על הכלים שהוא נתן לי כדי שאני אוכל לעזור לבת שלי. -היום, אגם שלי בת שש וחצי , עולה לכיתה א' -כן. -רגילה. -רגילה. מאוד מרגש! אוטוטו, עוד שבועיים. היא מתפקדת נפלא, היא כרגע בקייטנה, עושה חיים. חברה הכי טובה של אחותה יהלי. ילדה רגישה, ילדה טובה. כיף גדול, כיף גדול להיות אימא לשתי הבנות המדהימות שלי יהלי ואגם.
ד"ר בר ניב: אז טלי, באמת להורים שזה עתה קיבלו את האבחון או הורים שכבר מזה תקופה בתוך המשפחה הזאת שנקראת המשפחה על הרצף האוטיסטי, טיפים, איך... איך פונים... קודם כל, איך פונים אלייך? איך מגיעים אלייך? ומה את מציעה בשיטת הטיפול הייחודי שאת פיתחת?
ד"ר בר ניב: באיזה גיל זה קרה אגב, שהצלחת "לגמול" אותה, אני אומר במרכאות שוב פעם , מהרצף האוטיסטי? -שנתיים ומספר חודשים.
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: כן. היא אובחנה בגיל שנתיים בערך? -היא אובחנה קצת לפני גיל שנתיים, -כן. -בגיל שנתיים ומספר חודשים לקחתי אותה לאבחון נוסף. -כן. הפעם, לפאנל שלם של מומחים. לא רציתי רק נוירולוגית אחת, רציתי פאנל שלם של מומחים -שיגידו לי מה קורה עם הבת שלי . -כן. רציתי שיהיה שם נוירולוגים ופסיכיאטרים שזה מה שנקרא, יהיה ללא עוררין. ובהסכמה של פה אחד, כל אותם מומחים אמרו לי חד משמעית, הילדה אינה עוד על הרצף האוטיסטי. זה היה רגע מכונן. זה היה רגע של יציאה אל האור, אז אני מציע שאנחנו נצא להפסקה קצרה עם השיר של יזהר כהן - "אל האור," ונשוב מייד לשיחה המאוד מעניינת איתך. אז אתם מוזמנים להישאר כאן, על רדיו קול הכנרת
ד"ר בר ניב: ועימנו באולפן טלי אנגור. היא מומחית לטיפול באוטיזם בשיטה מאוד ייחודית שהיא המציאה, שיטה פורצת דרך. אז טלי, בואי נסגור רק את המעגל של השיחה לפני השיר, את הצלחת "לגמול ," שוב פעם אני אומר במרכאות, את בתך מהרצף האוטיסטי. מה מצבה כיום? בת כמה היא?
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: -כן. רק לפני זה חשוב לי מאוד לציין שבתור אישה מאמינה -כן. כשאגם שלי קיבלה את האבחנה שהיא אינה עוד על הרצף האוטיסטי, אז אני הודיתי לקדוש ברוך הוא, אמרתי אלף פעם תודה על הנס, שבעצם זה נס, זה לא פחות מנס כל העניין הזה. ותודה על הכלים שהוא נתן לי כדי שאני אוכל לעזור לבת שלי. -היום, אגם שלי בת שש וחצי , עולה לכיתה א' -כן. -רגילה. -רגילה. מאוד מרגש! אוטוטו, עוד שבועיים. היא מתפקדת נפלא, היא כרגע בקייטנה, עושה חיים. חברה הכי טובה של אחותה יהלי. ילדה רגישה, ילדה טובה. כיף גדול, כיף גדול להיות אימא לשתי הבנות המדהימות שלי יהלי ואגם.
ד"ר בר ניב: אז טלי, באמת להורים שזה עתה קיבלו את האבחון או הורים שכבר מזה תקופה בתוך המשפחה הזאת שנקראת המשפחה על הרצף האוטיסטי, טיפים, איך... איך פונים... קודם כל, איך פונים אלייך? איך מגיעים אלייך? ומה את מציעה בשיטת הטיפול הייחודי שאת פיתחת?
בעיות מטבוליות
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: אוקיי. אז קודם כל, חשוב לי לציין וזה בדיוק המקום שאני כל כך שמחה שהגעתי אליו, אני ממש פונה להורים לילדים על הרצף שימו לב לילדים שלכם, שאכילתם בררנית. אם אכילתם בררנית והם מתעדפים רק פחמימות פשוטות, אז ההיגיון הכי בסיסי אומר שבטוח יש להם חוסרים תזונתיים, כי אי אפשר לאורך זמן לאכול רק פחמימות פשוטות ושלא ייווצרו חוסרים מאוד חשובים נוטריינטים שהגוף כל כך זקוק להם, המוח כל כך זקוק להם, התפתחות שהיא קוגניטיבית, התפתחות פיזיולוגית. אז קודם כל, דבר שמאוד מאוד חשוב לעשות זה לבצע להם בדיקות, לראות חוסרים. עכשיו, גם כאלה שהאכילה שלהם היא בסדר גמור ושהיא מכילה הכל מהכל, גם להם לעיתים עלולים להיות מפגעי ספיגה וזה אני רואה בטיפולים שלי, ואז בכל זאת נוצרים חוסרים , בכל זאת יש בעיות מטבוליות. וזה דבר שכל כך חשוב לבדוק לילד כי לפעמים הורה לא מקשר, כמו העניין הזה של האכילה של האוכל שאינו אכיל, הם לא מקשרים שהילד מכניס כל דבר לפה מכניס חול, נייר, פלסטלינה, שזה כשלעצמו נורא נורא מסכן את הילד. אז אם זה עלול לנבוע כתוצאה ממחסור באבץ לבדוק את זה בתאי דם אדומים ולבדוק את הברזל דרך הפריטין בסרום, לבדוק את זה ולראות אם באמת יש חוסרים ולהשלים אותם, והילד לא יאכל את הדברים האלה, אז כבר הורדנו לו המון סיכון ! ויש עוד כל כך הרבה נושאים, -אם לילד למשל יש בעיות שינה -כן. אז חשוב לבדוק , אולי חסר לנו ויטמין B12בצורתו הפעילה, מתילקובלמין? אוקיי? כי כשיש מחסור במתילקובלמין אז המתילקובלמין , אחד התפקידים שלו בעצם זה לגרום להפרשה של המלטונין שזה הורמון השינה. ויש לי המון ילדים שרמות הוויטמין B12 שלהם כי רמות המתילקובלאמין הן כל כך נמוכות ובהתאמה - יש להם בעיות שינה מאוד קשות. עכשיו, אם הילד לא ישן, כל הבית לא ישן. ואז לוקחים מלטונין בערב. אז, אפשר במקום מלטונין או להפחית את המינונים של המלטונין , לבדוק את הרמות של ויטמין B12, לדעת לתת את זה בנגזרת הנכונה, במינון הנכון ולעזור לילד לישון, שזה הדבר הכי בסיסי. השינה שלנו זה הבסיס להכל, אז כבר זה יכול לעזור לו. הורים מתלוננים שלילדים יש בעיות קשב וריכוז, אוקיי? שזה משהו שהוא בעוכרינו ובעוכרי החברה הישראלית כי נורא קשה להם להתרכז ולהפיק את המיטב מכל הטיפולים הפרא-רפואיים, אין להם את הפניות . אז אחד הדברים שמחמירים בעיות קשב וריכוז זה כל מיני סוגים של אנמיות, אנמיה שהיא מקרוציטית כמו המחסור בוויטמין B12 , אנמיה מיקרוציטית כמו מחסור בברזל וזה כשלעצמו כחלק מתסמיני האנמיה זה בעיות קשב וריכוז. אז אם אני יכולה להפחית אותם אני לא אומרת שזה הגורם העיקרי, אבל אם אני יכולה להפחית את זה, אז למה לא? למה לא לעזור בדרך ההבנה של אותם חוסרים? וזה בעיניי מצווה! אני ממש פונה לכל ההורים שהילדים שלהם לא אוכלים כמו שצריך לכו תבדקו אותם. לאו דווקא ילדים על הרצף האוטיסטי אלא בכלל -כשרואים סימן. -בכלל, אם ילד... -הורה שרואה שהילד שלו, אכילתו סלקטיבית לאורך זמן -כן. שינצל את הבדיקות האלה זה חובה לילד. אתה יודע כמה פעמים כשאני ביצעתי לילדים את הבדיקות, יצא שיש להם מחסור בוויטמין D מחסור בוויטמין E, מחסור באבץ, שזה מינרל שהוא כל כך חשוב לגוף, מחסור בסלניום. כל מיני חוסרים שהגוף זקוק להם לתפקוד תקין וזה האלף-בית, וזה לכשעצמו יכול לעזור בהפחתה של התסמינים. אם הילד יסבול מבעיות שינה, או אם הילד סובל מחרדות ואני יכולה דרך ההשלמה של אותם חוסרים להפחית את אותן בעיות נלוות, זה כבר לכשעצמו יעזור. וזה הרעיון, הרעיון להוריד משקולות, לשפר את איכות החיים של הילד, לשפר את איכות החיים של המשפחה, אוקיי? -כשהילד רגוע, כולם יותר רגועים. -יפה. כיוון שבאמת המניירות של האוטיזם הן מאוד מגוונות ומצריכות טיפול מאוד עקבי אחרי הילד, זה יכול להיות נפנופי ידיים או התפרצויות אלימות, או כל דבר אחר שמי שמכיר את זה מקרוב בהחלט מכיר את זה מקרוב .
ד"ר בר ניב: ואת אומרת שבאמצעות השיטה שלך אפשר להפחית עד כדי אפס אפילו, את אותן תופעות ואגב, אכילה סלקטיבית, מה שדיברנו קודם, אכילה בררנית, זה גם כן איזשהו סממן עד כמה שאני יודע של אוטיזם, נכון?
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: זה עניין של ביצה ותרנגולת, כי אם הילד אינו אוכל כמו שצריך -אז נוצרים אצלו חוסרים תזונתיים. -חוסרים. ואם יש לו חוסרים תזונתיים אז זה די משפיע על ההתנהגות שלו. זאת אומרת, יש פה מן איזשהו סוג של מעגל רשע שאתה חייב לקטוע אותו. נאמר למשל בנושא של חוסר בוויטמין B12שגורם להפרעות שינה ברמת מלטונין נמוכה, מה את בעצם עושה בסכמה הטיפולית ואיזה טיפול נלווה לכך? אז קודם כל, אני חייבת להסביר שהטיפול הוא טיפול שהוא מורכב ואני בודקת במקביל בעיות מטבוליות אחרות כמו מפגעי ספיגה, הרי גם אם יש לנו מחסור בוויטמין B12אבל הגוף נכשל בלספוג את אותם נוטריינטים, אז אני צריכה קודם כל לטפל במפגעי הספיגה. כשאני מדברת על מפגעי ספיגה אז אחד הדוגמאות הקלאסיות הטובות ביותר זה הבנת הקלפרוטקטין. אם יש לי רמות גבוהות של קלפרוטקטין, שזה חלבון שמופרש ישירות מתאי דלקת, אז יש לנו דלקת במערכת העיכול והגוף נכשל בלספוג את כל אותם נוטריינטים מהתזונה, ומהתוספי תזונה. לכן חייבת פה התערבות, חייב פה ליווי טלפוני נכון ליווי טלפוני מקצועי, הנחיה נכונה כי גם לתסף בצורה שהיא לא מבוקרת ולא חכמה זה מסוכן!
ד"ר בר ניב: ואת אומרת שבאמצעות השיטה שלך אפשר להפחית עד כדי אפס אפילו, את אותן תופעות ואגב, אכילה סלקטיבית, מה שדיברנו קודם, אכילה בררנית, זה גם כן איזשהו סממן עד כמה שאני יודע של אוטיזם, נכון?
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: זה עניין של ביצה ותרנגולת, כי אם הילד אינו אוכל כמו שצריך -אז נוצרים אצלו חוסרים תזונתיים. -חוסרים. ואם יש לו חוסרים תזונתיים אז זה די משפיע על ההתנהגות שלו. זאת אומרת, יש פה מן איזשהו סוג של מעגל רשע שאתה חייב לקטוע אותו. נאמר למשל בנושא של חוסר בוויטמין B12שגורם להפרעות שינה ברמת מלטונין נמוכה, מה את בעצם עושה בסכמה הטיפולית ואיזה טיפול נלווה לכך? אז קודם כל, אני חייבת להסביר שהטיפול הוא טיפול שהוא מורכב ואני בודקת במקביל בעיות מטבוליות אחרות כמו מפגעי ספיגה, הרי גם אם יש לנו מחסור בוויטמין B12אבל הגוף נכשל בלספוג את אותם נוטריינטים, אז אני צריכה קודם כל לטפל במפגעי הספיגה. כשאני מדברת על מפגעי ספיגה אז אחד הדוגמאות הקלאסיות הטובות ביותר זה הבנת הקלפרוטקטין. אם יש לי רמות גבוהות של קלפרוטקטין, שזה חלבון שמופרש ישירות מתאי דלקת, אז יש לנו דלקת במערכת העיכול והגוף נכשל בלספוג את כל אותם נוטריינטים מהתזונה, ומהתוספי תזונה. לכן חייבת פה התערבות, חייב פה ליווי טלפוני נכון ליווי טלפוני מקצועי, הנחיה נכונה כי גם לתסף בצורה שהיא לא מבוקרת ולא חכמה זה מסוכן!
טיפול בהנחייית טלי אנגור - עדויות הורים וחוות דעת אם לילד
ד"ר בר ניב: אנחנו נצא לעוד שיר אחד כי יש לנו עוד המון המון על מה לדבר. שיר שאת בחרת של חנן בן ארי שנקרא "שמש". מה החיבור שלך לשיר הזה
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: זה בעצם החיבור שלי... אני רואה את השיר הזה כחיבור לקדוש ברוך הוא, שבעצם הוא נתן לי את כל הכוחות בזה שהבת שלי יצאה מהרצף ונתן לי את האנרגיות הנכונות לרצות לסייע לכל מי שרק אפשר ונמצא על הרצף אז אתם מוזמנים להישאר איתנו להמשך השיחה המאוד מעניינת על טיפול באוטיזם. שיר אחד ואנחנו חוזרים. הישארו כאן על רדיו קול הכנרת. כן, "שמש" - חנן בן ארי.
להאזנה להמשך הראיון בשילוב טלי אנגור עם סיוון - אמא של עופרי - לצפיה בעדויות הורים ובחוות דעת נוספות אודות מרכז הטיפול והליווי של טלי אנגור - לחץ כאן
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: זה בעצם החיבור שלי... אני רואה את השיר הזה כחיבור לקדוש ברוך הוא, שבעצם הוא נתן לי את כל הכוחות בזה שהבת שלי יצאה מהרצף ונתן לי את האנרגיות הנכונות לרצות לסייע לכל מי שרק אפשר ונמצא על הרצף אז אתם מוזמנים להישאר איתנו להמשך השיחה המאוד מעניינת על טיפול באוטיזם. שיר אחד ואנחנו חוזרים. הישארו כאן על רדיו קול הכנרת. כן, "שמש" - חנן בן ארי.
להאזנה להמשך הראיון בשילוב טלי אנגור עם סיוון - אמא של עופרי - לצפיה בעדויות הורים ובחוות דעת נוספות אודות מרכז הטיפול והליווי של טלי אנגור - לחץ כאן
מהו טיפול C.A.T
ד"ר בר ניב: אנחנו ממשיכים את השידור וחוזרים כאן לאולפנינו. אז טלי, עוד באמת כמה דברים שאת יכולה לספר לנו על השיטה שלך, של הטיפול בהפחתת התסמינים של האוטיזם.
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: -חשוב לי לציין שכשאני מתחילה את הטיפול -כן. אז אחד הדברים שאני עושה בפגישה הראשונה, -אני בעצם מלקטת את התסמינים של אותו ילד. -אוקיי. ואחרי שיש לי את הרשימה של התסמינים אז אני בעצם מפנה לבדיקות . קודם כל, סינון ראשוני - בדיקות קופה. מאוד חשוב לי לראות את תפקודי אנזימי הכבד, אנזימי הכליה כי כל התוספים עוברים מטבוליזם בכבד ובכליה, אז מן הראוי בפן המקצועי והמוסרי קודם כל לבדוק את התפקוד -ולראות שאכן יש לי אור ירוק. -אוקיי. והיה ותפקודי הכבד והכליה תקינים, אפשר להתקדם הלאה בבדיקות פרטיות, ואז אותם הורים מפנים לבדיקות הפרטיות. לאחר שמגיעות כל התוצאות, שזה בעצם כל הפאזל שלי, אני מכינה את הפרוטוקול, קוראת להורים לפגישה שנייה לקבל את הפרוטוקול ולהסביר, לעשות את השיקוף - -שיתוף מלא של התוצאות של הבדיקות, -כן. -ומה בעצם עשיתי. -אוקיי. ואז מתחיל תהליך של ליווי ומעקב, שזה כל כך חשוב, זאת אומרת, לקחת וללוות, על זה בדיוק סיוון דיברה, שזה לא רק הוראות פשוטות: אוקיי, בוא תיקח את זה, תעשה את זה, אלא ממש ליווי צמוד, לראות איך הילד מתקדם בהתאמה לפרוטוקול שהוכן לו. ואני נותנת ליווי מלא, פעמיים בשבוע, אני מתשאלת את ההורים, אני זמינה להם, למעט שבתות, שאני שומרת שבת, אני זמינה להם תמיד. הם יודעים, המטופלים שלי, בכל שעה ביום. הם יכולים לשלוח לי הודעות מתי שהם רוצים, כמה שהם רוצים ותמיד, תמיד אני אענה להם, ואני אתן להם את המענה הנכון. גם המענה האנושי, זאת אומרת, לפעמים זה רק תמיכה , לפעמים זה ההיבט המקצועי, מה לעשות, להוריד מינונים, להוסיף תוספים. די מושכת בחוטים כדי לראות שאכן אנחנו מדייקים. ואז, בפגישה השלישית, אנחנו בעצם... אני נפגשת עם ההורים ואנחנו סוקרים את השיפורים -שהשגנו עד כה -כן. ואז הם ממשיכים לתסף עוד חודשיים, עד חמישה חודשים , שזה בעצם הטיפול הראשוני.
אז אם אני מקשיב לך מעומקי ליבי, והקשבתי גם לסיוון, את נותנת את כל הנשמה והלב בטיפול כפי שבועז שרעבי אומר בשיר שלו "לתת ." אז את ביקשת שנשמיע את השיר הזה, מה החיבור שלך לשיר הזה, של בועז שרעבי
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: טוב. זה בעצם האני, האני הפנימי שלי . אני ככה בנויה. כשאני נותנת משהו, אם זה לבנות שלי, אם זה לבעלי היקר, אני אתן להם את הלב והנשמה. הם כל חיי. אם זה לילדים שאני מטפלת בהם,מטופלים שלי שהם כל כך יקרים לי! אני עוקבת אחריהם בסרטונים שההורים שולחים לי ואני מזילה דמעות של אושר, כשאני רואה איך הם מתקדמים. ועל כל שיפור קטן, אז זה מציף אותי באושר. אני גם מפרסמת את זה בפייסבוק, אני משקפת את הרגשות שלי . התפקיד הזה הוא לא רק פרנסתי, הוא גם מפעל חיי, ואני מוכנה לתת לילדים האלה את כל מה שיש בי, רק כדי שיתקדמו.
אז, אשרייך טלי. אז בואו נצא לשיר אחד ואנחנו כבר חוזרים לסיום התוכנית. אז טלי, ממש אנחנו בסיומה של התוכנית, ככה כמה מילים לסיכום. קודם כל, איך מגיעים אלייך? איך פונים אלייך?
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: טוב. אז מי שרוצה להגיע אליי יכול דרך האתר של "טלי אנגור". דרך קבוצת פייסבוק שלי - שיבקש חברות ואז אני אכניס אותו לקבוצה הסגורה שלי , ואני מאוד אשמח לחלוק איתו את כל המידע שאני נותנת בקבוצה. כן היה חשוב לי לתת משפט לסיום, להגיד שאני כל כך אוהבת את הילדים שאני מטפלת בהם, שאני מעריצה אותם, שהם ילדים מדהימים. הם לא שומעים אותי אבל ההורים שלהם -בטח שומעים אותי -בהחלט. אז אני שולחת אהבה גדולה לכל הילדים המקסימים האלה, שיתקדמו אמן! זה התפילה שלי.
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: -חשוב לי לציין שכשאני מתחילה את הטיפול -כן. אז אחד הדברים שאני עושה בפגישה הראשונה, -אני בעצם מלקטת את התסמינים של אותו ילד. -אוקיי. ואחרי שיש לי את הרשימה של התסמינים אז אני בעצם מפנה לבדיקות . קודם כל, סינון ראשוני - בדיקות קופה. מאוד חשוב לי לראות את תפקודי אנזימי הכבד, אנזימי הכליה כי כל התוספים עוברים מטבוליזם בכבד ובכליה, אז מן הראוי בפן המקצועי והמוסרי קודם כל לבדוק את התפקוד -ולראות שאכן יש לי אור ירוק. -אוקיי. והיה ותפקודי הכבד והכליה תקינים, אפשר להתקדם הלאה בבדיקות פרטיות, ואז אותם הורים מפנים לבדיקות הפרטיות. לאחר שמגיעות כל התוצאות, שזה בעצם כל הפאזל שלי, אני מכינה את הפרוטוקול, קוראת להורים לפגישה שנייה לקבל את הפרוטוקול ולהסביר, לעשות את השיקוף - -שיתוף מלא של התוצאות של הבדיקות, -כן. -ומה בעצם עשיתי. -אוקיי. ואז מתחיל תהליך של ליווי ומעקב, שזה כל כך חשוב, זאת אומרת, לקחת וללוות, על זה בדיוק סיוון דיברה, שזה לא רק הוראות פשוטות: אוקיי, בוא תיקח את זה, תעשה את זה, אלא ממש ליווי צמוד, לראות איך הילד מתקדם בהתאמה לפרוטוקול שהוכן לו. ואני נותנת ליווי מלא, פעמיים בשבוע, אני מתשאלת את ההורים, אני זמינה להם, למעט שבתות, שאני שומרת שבת, אני זמינה להם תמיד. הם יודעים, המטופלים שלי, בכל שעה ביום. הם יכולים לשלוח לי הודעות מתי שהם רוצים, כמה שהם רוצים ותמיד, תמיד אני אענה להם, ואני אתן להם את המענה הנכון. גם המענה האנושי, זאת אומרת, לפעמים זה רק תמיכה , לפעמים זה ההיבט המקצועי, מה לעשות, להוריד מינונים, להוסיף תוספים. די מושכת בחוטים כדי לראות שאכן אנחנו מדייקים. ואז, בפגישה השלישית, אנחנו בעצם... אני נפגשת עם ההורים ואנחנו סוקרים את השיפורים -שהשגנו עד כה -כן. ואז הם ממשיכים לתסף עוד חודשיים, עד חמישה חודשים , שזה בעצם הטיפול הראשוני.
אז אם אני מקשיב לך מעומקי ליבי, והקשבתי גם לסיוון, את נותנת את כל הנשמה והלב בטיפול כפי שבועז שרעבי אומר בשיר שלו "לתת ." אז את ביקשת שנשמיע את השיר הזה, מה החיבור שלך לשיר הזה, של בועז שרעבי
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: טוב. זה בעצם האני, האני הפנימי שלי . אני ככה בנויה. כשאני נותנת משהו, אם זה לבנות שלי, אם זה לבעלי היקר, אני אתן להם את הלב והנשמה. הם כל חיי. אם זה לילדים שאני מטפלת בהם,מטופלים שלי שהם כל כך יקרים לי! אני עוקבת אחריהם בסרטונים שההורים שולחים לי ואני מזילה דמעות של אושר, כשאני רואה איך הם מתקדמים. ועל כל שיפור קטן, אז זה מציף אותי באושר. אני גם מפרסמת את זה בפייסבוק, אני משקפת את הרגשות שלי . התפקיד הזה הוא לא רק פרנסתי, הוא גם מפעל חיי, ואני מוכנה לתת לילדים האלה את כל מה שיש בי, רק כדי שיתקדמו.
אז, אשרייך טלי. אז בואו נצא לשיר אחד ואנחנו כבר חוזרים לסיום התוכנית. אז טלי, ממש אנחנו בסיומה של התוכנית, ככה כמה מילים לסיכום. קודם כל, איך מגיעים אלייך? איך פונים אלייך?
הרוקחת והכימאית טלי אנגור: טוב. אז מי שרוצה להגיע אליי יכול דרך האתר של "טלי אנגור". דרך קבוצת פייסבוק שלי - שיבקש חברות ואז אני אכניס אותו לקבוצה הסגורה שלי , ואני מאוד אשמח לחלוק איתו את כל המידע שאני נותנת בקבוצה. כן היה חשוב לי לתת משפט לסיום, להגיד שאני כל כך אוהבת את הילדים שאני מטפלת בהם, שאני מעריצה אותם, שהם ילדים מדהימים. הם לא שומעים אותי אבל ההורים שלהם -בטח שומעים אותי -בהחלט. אז אני שולחת אהבה גדולה לכל הילדים המקסימים האלה, שיתקדמו אמן! זה התפילה שלי.